מקור איוב ל״ח:ב׳
2 מִ֤י זֶ֨ה מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין בְּֽלִי־דָֽעַת׃
פירוש רמב"ן על איוב ל״ח:ב׳
2 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת, שאלה לתימה ולהפליג עליו, כלומר מי אתה המחשיד עצה, אזור נא כגבר וענני. או יאמר מי זה שיעשה כאשר באת לעשות, שיחשיך ויגנה דבר הנעשה בסוד חכמה:
3 במלין, שידבר בבלי דעת, שלא ידע העצה. הדבר הנעשה בהשגחה ובחכמה והוא נעלם יקרא עצה: